החלטה בתיק בש"א 9292/08

לפניי בקשה לפטור את המבקש מהפקדת עירבון ולחייב את המשיב בעירבון במסגרת ערעור על החלטת בית המשפט השלום בתל אביב - יפו, ת.א. 39532/07, בש"א 17126/07, (כב' השופטת ריבה ניב) מיום 10/2/08 שדחה בקשה לפי סע' 6 לפקודת בזיון בית המשפט לאסור את המשיב, לכפות עליו בקנס על מנת להכריח "להשיב את החזקה הבלעדית במתחם "העסק" למבקש ולהשיב את כל הסחורה והציוד אשר נלקחו על ידי המשיבים."

הרקע להגשת הערעור היא תביעה שהגיש המבקש ביום 14/6/07, למנוע את סילוקו מנכס המוחזק על ידו במשך שנים, עליו הקים עסק של לוחות גבס. בשנת 2001 נחתם הסכם שכירות בין המבקש ושותפיו לבין המשיבים בהליך הערעור או מי מהם, שילם להם דמי שכירות מחמת שחשב שהם בעלי הזכויות בנכס עד שהתברר לו, לטענתו, שחברת החשמל הינה הבעלים של המקרקעין כמו גם הנכס.

המבקש הגיש בקשה לביזיון בית משפט באשר, לטענתו, המשיבים או מי מהם עשו דין לעצמם שעה שסילקו סחורה מבית העסק שלו, והפליאו מכות במבקש תוך שעשו דין לעצמם בעת שפינו אותו בכוח.

בית המשפט קמא דחה את הבקשה תוך שהבהיר שהמבקש נמצא בנכס ואין הפרה של צו שיפוטי.

כאמור, הבקשה נשוא ההכרעה היא לביטול חיוב המבקש בהפקדת עירבון וחיוב המשיב 1 ( להלן: "המשיב") בהפקדת עירבון.

המבקש בבקשתו, למעשה, אינו מנמק מדוע יש לפטור אותו מהפקדת עירבון אלא מסתפק באמירה לפיה "לא יעלה על הדעת" כי יידרש בהפקדת עירבון שעה שהמשיב מחזיק בכספיו ושעה "שלכאורה הינו פטור מהבטחת הוצ' הערעור".

המבקש מתמקד בדבר הצורך בחיוב המשיב בהבטחת הוצאות: כתמיכה לבקשתו טוען המבקש שהמשיב "סגר את עסקיו ופיטר את כל עובדיו", והעובדים פנו אל ב"כ המבקש על מנת שייצג אותם בתביעה לפירוק חברה שבשליטתו ובתביעה להרמת מסך בין המשיב ובין החברה הנ"ל וחברות אחרות בשליטת המשיב.

לבקשה צורף תצהירו של ד"ר שחם, ששימש כמנהל תפעולי בעסק הקרוי "פגי חומרי בניין" ואת משכרותו קיבל מאת חברה שבשליטת המבקש.

לבקשה צורפו נספחים נוספים: תצהיר של ד"ר שחר לפיו מהמאזן של שנת 2006 עולה כי לחברה שבשליטת המבקש הפסדים בשיעור של מליון ש"ח ודוח רואה חשבון המעיד על חובות החברה.

בין היתר, המצהיר טוען כי המשיב מכר דירה שבבעלותו לצורך כיסוי חובות.

בתצהיר מיוחסים למשיב טענות שונות ומעשים אשר לא ראיתי צורך להידרש אליהם לצורך ההחלטה.

המבקש טוען כי יש באמור כדי לבסס את דרישתו בדבר הפקדת ערובה מטעם המשיב על מנת שאם וככל שיושתו לטובתו הוצאות יוכל להיפרע ממנו.

המשיב טוען כי יש לדחות את בקשת המבקש לפטור אותו מהפקדת עירבון מחמת שלא ביסס את בקשתו בדבר העדר יכולת כלכלית, הסיכויים לקבלת הערעור ובאופן שיש להבטיח כי יוכל להיפרע מאת המבקש אם וככל שיושתו לטובתו הוצאות במסגרת ההליך.

המשיב טוען כי בקשת המבקש לחיובו בהפקדת עירבון אינה מעוגנת בדין, דוחה את הצורך בחיובו בהפקדת עירבון ומוסיף כי האמור בתצהירו של בן שחר במסגרת הבקשה נשוא ההליך לפיה "פרשט הינו בעלים של נכסי נדל"ן רבים בעיר ת"א וסביבתה...." מחזקים את טענתו.

גם לגופו המשיב טוען כי סיכויי הערעור קלושים מחמת שהוא בעל הזכויות במקרקעין.

בתשובה נטען כי בקשתו לפטור מהפקדת עירבון מבוססת על תקנה 432 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, המאפשרת לבית המשפט לפטור את המבקש מהפקדת עירבון "מן הצדק", באותו האופן ביקש לבסס את בקשתו לחייב את המשיב בהפקדת עירבון. בנוסף, נטען שהמשיב סגר את עסקיו והוא מאושפז.

לתשובה צורפה דרישה לתשלום שכר עבודה וזכויות סוציאליות של עובדים המפוטרים מחברה שבשליטת המבקש.

ההלכה בעניין הפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור מחמירה בהשוואה להלכה בכל הנוגע למתן פטור מתשלום אגרת בית המשפט ולעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה (בש"א 1528/06 ורנר נ' הכנ"ר , לא פורסם):

"בעוד בעניין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור".